מאמר ראשון, קטו4

המשך קטו. החבר: אך האמת היא שגם בדברי הנביאים מפורש ענין השארת הנפש. בקוהלת כתוב 'וישוב העפר למקומו, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה'. וכן מפורשים פסוקים בדברי הנביאים על תחית המתים לעתיד לבוא ['יחיו מתיך נבלתי יקומון' (ישעיהו כ"ו י"ס), וכן 'רבים מישני אדמת עפר הארץ יקיצו' (דניאל י"ב ב)], וכן מבואר בדברי הנביאים הבטחה שישלח ה' לעתיד לבוא נביא בשם אליהו (מלאכי ג א) שכבר חי בעולם ונשלח להתנבא בימי אחאב, והוא אליהו, ולקחו האלוהים בעודנו חי, מבלי שיטעם טעם מיתה, כפי שלקח עוד מי שהוא אחר [והוא חנוך]. וכן מפורש בתורה תפילה של אדם שהתנבא ברוח אלוהי, והתפלל על עצמו שימות מות ישרים ותהיה אחריתו כאחרית בני ישראל, [והוא בלעם]. וכן מצאנו שאחד המלכים שאל נבואה מנביא מת, והתנבא לו נבואה בכל העתיד לבוא עליו, ממש כאילו התנבא בחייו (שמואל א פרק כ).