מאמר רביעי, ג 2

המשך ג. החבר: ראשון לנביאים היודעים את ה' היה אדם הראשון, לולא הכיר אדם הראשון את ה' היה מכירו רק בשם 'אלהים', והוא כינוי לדבר סתום, שאינו ברור מה הוא, אם הוא אחד או רבים, אם הוא יודע ומכיר בפרטי הבריאה או לא. אך כיון שדיבר עמו ה', וראה את הגמול והעונש, והכיר את מידותיו, וברא לו את חוה מצלעותיו, התברר לו שהוא בורא העולם. נוסף לזה, רמז לו ה' על מציאותו בדיבור, ובמידותיו (יתברך, שהבחין בהם אדם הראשון), ועל סמך ידיעה זו קרא אותו אדם – 'ה".