מאמר רביעי, ג 23

המשך ג. החבר: ראיית הנביאים השיגה את צבא מעלה עין בעין, וראו הנביאים את צבא השמים מהמלאכים הרוחניים הקרובים יותר לה', ואת האחרים הרחוקים יותר, בצורת אדם, ולהם רמזה התורה במאמר 'נעשה אדם בצלמינו כדמותינו' וסיבת דימוי צורת המלאך לאדם היא] כי כבר הקדמתי לתאר לך את כל היצירה בסדר הדרגתי בצורה ניאותה, והראיתי את הסדר מלא החכמה השורר בה, תחילתה בארבעת היסודות, ואחר כך המחצבים, הצמחים, והחי הנמצא באויר ובמים, ואחר כך החי אשר על הארץ בעלי חושים מפותחים וכשרונות טבעיים נפלאים. ואין שום דבר הבא אחר מדרגה זו אלא המדרגה הקרובה לסוג האלהי, המלאכי. ונברא האדם דומה לצורת מלאכי ה' ומשרתיו הקרובים אל ה', וקרבתם לה' היא קרבת מדרגה, לא קרבה מקומית, כי לא שייך אצלו קרבה מקומית, להיותו נעלה מהמושג 'מקום'.

בין לפי סברת הפילוסופים, שהדמיון הוא מצד שכלו של האדם, שהוא העולם הקטן, ובין לפי ראיית הנביאים, מוכרחים אנו לומר שהדמיון הוא רק לגדול שבבני האדם, כי האדם הגדול נותן תוכן והדרכה לשאר בני אדם בסדרי החיים, לפי סדר מדרגותיהם, וכן ה', שאף הוא סיבה לסדר העולם והעמדתו על מכונו.