מאמר רביעי, ג 5

המשך ג. החבר: שמא תאמר, הלא ישנן אומות ההולכות אחרי ה' ועובדות אותו על סמך השמועה ששמעו עליו, וקבלו אלוהותו עליהם בעצמם (אם כן מן הראוי לחול אף עליהם שם ה'). אך היכן ראינו שה' יתברך קבלם לעם, והיכן מצינו שאור ה' דבק בהם, ורצה בעבודתם, והתרגז על חטאם. אדרבה, אנו רואים שגורלם – הן לטוב והן לרע – נעזב לטבע ולמקרה. אין ה' מנהיגם בדרך שתהא ברורה וגלויה לכל, שהיא הנהגה אלהית בלבד, ואותנו ייחד ה' לו לעם, שנאמר 'ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר'.