מאמר רביעי, ג5

המשך ג. החבר: שמא תאמר, הלא ישנן אומות ההולכות אחרי ה' ועובדות אותו על סמך השמועה ששמעו עליו, וקבלו אלוהותו עליהם בעצמם [אם כן מן הראוי לחול אף עליהם שם ה']. אך היכן ראינו שה' יתברך קבלם לעם, והיכן מצינו שאור ה' דבק בהם, ורצה בעבודתם, והתרגז על חטאם. אדרבה, אנו רואים שגורלם – הן לטוב והן לרע – נעזב לטבע ולמקרה. אין ה' מנהיגם בדרך שתהא ברורה וגלויה לכל, שהיא הנהגה אלהית בלבד, ואותנו ייחד ה' לו לעם, שנאמר 'ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר'.