מאמר רביעי, ז
ז. החבר: אנו דומים לבעלי העינים הסגורות למחצה שאינם מסוגלים לראות את האור הרוחני, וצריכים אנו להסתמך על הוראת הפקחים, והם הנביאים אשר קדמו לנו, שלהם היה כח הראיה. כשם שהרואה נכונה לא יוכל לראות את השמש בכל זמן, ולא יוכל לתת לאחר מושג ממנה על פי ההסתכלות בה, רק בשעות היום ובמקומות שהשמש זורחת אליהם, כן הפקח בראית האור האלהי, יש לו זמנים ומקומות מסוימים, שבהם הוא רואה את האור ההוא, הזמנים הם זמני התפלה, וכל שכן בימי התשובה, והמקומות, הם מקומות הנבואה.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
