מאמר רביעי, ח-ט
ח. הכוזרי: אם כן אני רואה שאתה מודה לדעת החוזים בכוכבים, שמחשיבים זמנים מסוימים ומקומות מסוימים (מיוחדים להצלחה אלהית) ?
ט. החבר: וכי אנחנו מכחישים שיש לעליונים השפעה על הארץ? אנו מודים שההויה והכליון של החומרים הנמצאים בעולם, תלוי בתנועה, ושרש התנועה הוא בסיבובי מערכת צבא השמים. אך מהות כל הדברים וצורתם הוא מאת ה' המנהיגם ומוליכם, אשר עשה את השמים וצבאם, להיות לו כלים, הפועלים בחפצו ביצירת הנמצאים. וזאת מבלי שאנו נדע לתת סבה נפרדת ליום זה או אחר, או למקום זה או אחר. אמנם החוזה טוען שהוא מבין ומבחין בהבדלי הזמנים והמקומות, אך אנו מכחישים אותו בדבר זה, וקובעים בודאות שאין בשר ודם היודע דבר זה.
למרות כל זאת, אם נמצא בחכמת האצטגנינות, דברים המסתמכים על חכמת התורה האלהית, נקבל אותו. זאת היא הסבה, שלא נתמה אודות חכמת הכוכבים הנזכרת בדברי חז"ל, כי אנו סבורים שהיא דבר אמתי, המסור בידם בכח ידיעה אלהית. אכן בלעדי זאת, כל דברי חכמה זו סברות כרס הן, והגורלות שמטילים האצטגנינים בעפר, פחות אמתיים מגורלות שאדם בא להפיל בשמים. (לא כן דברי הנביאים), כי מי שרואה את אותן המאורות הוא הנביא באמת, והמקום אשר רואה בו הוא המקום האלהי שראוי לאדם לכהן הליכתו אליו, והתורה אשר תבוא על ידו היא תורת אמת.
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
