מאמר רביעי, כט 2

המשך כט החבר: אך זמן התקופה הידוע בציבור אינו זמן התקופה המדויק. התקופה הידועה היא חלוקת השנה בצורה בלתי מדויקת לארבעה חלקים, (כל תקופה צ"א יום ושבע וחצי שעות), ולפי חשבון זה פעמים שיחול פסח בעונת החורף. (על סמך חשבון זה) טענו על היהודים שנשכחה מהם ידיעת עקרי תורתם, ולא דנים לפי הכלל הנקבע בתלמוד, לבלתי עשות פסח אלא בתקופת ניסן, כי הרי חל אצלם פסח קודם כניסת תקופת האביב. אמנם דבר זה נכון רק בהתאם לחשבונם, והוא החשבון המפורסם והידוע, אך לא שמו לב לחשבון המדויק של תקופת החמה אשר אינו ידוע ומפורסם, ולפי חשבון זה לא יחול פסח בשום אופן עד שיהיה השמש בראש טלה, ולו רק יום אחד. ולא קרה בדבר שום טעות ושבוש, במשך כמה אלפי שנים. רגע זה שבו תחול 'תקופת רב אדא' חל בקירוב עם הזמן שמצא האסטרונום הערבי אלבתאני, והיא הקביעה הברורה והאמיתית ביותר.