מאמר שלישי, ה 9

המשך ה. החבר: לאחר הטהרה השבועית נכון החסיד לקראת ראש חדש, המועד החדשי לרפואת הנפש, שהוא "זמן כפרה לכל תולדותם". ו"תולדותם" פרושו מאורעות המתרחשים, כמו שכתוב "כי לא תדע מה ילד יום". ואחר כך יהיה נועד לקראת שלשת הרגלים, (שאף הם זמן טהרת הנפש). ולבסוף יכין עצמו לקראת הצום הנכבד (צום כפור), ביום זה יטהר עצמו מכל עברה שנעשתה ויתקן מה שעדין טעון תקון, והם הימים שלא באו על תקונם (על ידי התפלות), והשבועות שלא תוקנו (בשמירת השבתות כראוי), והחדשים שלא השלמו על ידי (הכפרה החדשית של ראשי חדשים). ותזדכך הנפש מבלבולי המחשבה, ומהתגברות המדות הרעות, והן – הכעס והתאוה, ותשוב בתשובה גמורה לבלתי נטות אחריהם, הן במחשבה והן במעשה.