מאמר שלישי, כה-כח
כה. החבר: ומה תאמר על כך, אם ימצאו שינויים מסוימים בין ספר אחד למשנהו ?
כו. הכוזרי: יסתמכו על רוב הספרים מבלי להתחשב במעוט (כשם שבכל דיון דעת הרוב היא הקובעת), כי הרבים לא יסכימו לדבר שקר, והוא הדין בהשוואת הספרים, כשיחלקו המעוט על הרב נקבע על פי דעת הרוב.
כז. החבר: ומה תאמר על אות הכתובה בספרים, אשר הסברה וההגיון מורים על טעותה. כמו המלה "צדו צעדינו", האם תוכל לקבע שצריך לקרא "צרו צעדינו", או הפסוק "אשר לא נשא לשוא נפשו", הכתובה עם ו', ונקראת "נפשי", האם נקבע קריאת מלה זו ככתבו "נפשו" ולא "נפשי"? ועוד דוגמאות רבות כאלו.
כח. הכוזרי: אם נסמוך על שיקול הדעת בקריאת הכתוב, עלול כל הספר להשתנות. מקודם תשלוט הטעות באותיות, ולכתוב מלא במקום חסר, ואחר כך במלים, בצרופי מלים, בנקוד ובטעמים, וישתנה מובן הספור כלו. והאמת היא שתוכן פסוקים שלמים יכול האדם לשנות בגלל שנוי באחד מדברים אלה, כל שכן אם יבוא לשנות את כולם.
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
