מאמר שלישי, מ-מא

מ. הכוזרי: איך יתכן דבר זה, הלא התורה אסרה להוסיף או לגרוע מהמצוות, כמו שכתוב "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו"?

מא. החבר: לא נאמר צו זה אלא להמון, כדי שלא יחדשו דינים משכלם ויקבעו לעצמם חוקים על פי שקול דעתם, כפי שעושים הקראים. (אבל לנביאים וחכמים, לא רק שאין איסור בדבר אלא אף מצוה יש בו), כי אנו מצווים לציית לנביאים שבאו אחר משה רבנו, כמו שכתוב: "נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך", וכן עלינו להשמע לכהנים ולשופטים (כמו שכתוב "ועשית על פי הדבר אשר יורוך").