מאמר שלישי, מט7
המשך מט. החבר: כל מה שהחכמים התירו או אסרו, לא עשו זאת מסברתם, ולא דנו בו כראות עיניהם, אלא דנו זאת לפי כללי החכמה שירשוה וקבלוה מהדורות הקודמים. מי שנלאה מלהשיג את עומק חכמתם [בהבנת שרשי המצוות] ודן את דברי החכמים על פי הבנתו הוא [בטעם וסברת המצוה], יהיו דבריהם מוזרים בעיניו, כפי שיהיו מוזרים בעיני ההדיוט דברי חכמי הטבע והאסטרונומיה.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
