מאמר שלישי, נג 5

המשך נג. החבר: כת עובדי כוכבים הנקראים 'בעלי הרוחניים' בנו שיטה שלימה על ההצלחה האלוהית שזכו לה בני ישראל, כששמעו על הנביאים והגדולים שהיו מאדם הראשון עד בני ישראל, שזכו לגילויים אלוהיים בזכות הקורבנות שהקריבו, חשבו שהגיעו לזה בזכות החקירה והחיפוש. לדעתם, הנביאים היו חכמים גדולים אשר חישבו בחוכמתם שעל ידי מעשים מסוימים ישתנה הטבע. על סמך זה חשבו שגם הם יוכלו לשער איזה קורבנות להקריב בזמנים מסוימים, ובנוסף לזה התבוננו על מהלך הכוכבים (באיזה מרחק הם נמצאים זה מזה), ולפי מה שתורה לבם סברתם על ידי מעשים והעלאת קטורת (יזכו לאותן הצלחות שזכו להם בני ישראל).
הגיעו הדברים עד כדי כך שחיברו על עבודת הכוכבים ספרים שלמים, דברים שאסור לנו אף להזכירם.
כתות אחרות, מלבד אלו 'בעלי הרוחניים', כששמעו על נביא זה או אחר שדיבר כך וכך, ונעשה לו פלא ונס מסוים, חשבו כי אותו דיבור שדיבר שימש כסיבה ליצירת פלא זה, והשתדלו לחקות את הנביאים, אך מאמציהם היו לריק, כי אין המחקה את חברו דומה למי שמטבעו מסוגל לעשות אותו דבר (ולכן לא יכלו העובדי כוכבים להדמות לנביאים).