מאמר שלישי, סב-סג

סב. הכוזרי: אם כן, למה נאמר שם 'וימצאו כתוב בתורה' (ולמה לא ידעו אותה הכהנים)?.

סג. החבר: הסיבה הברורה לזה, כי כותב המקרא לא נתן דעתו לכתוב דברים שלא היו ידועים, וכתב רק את הדברים המפורסמים והגלויים. הנה, על יהושע כתב את יום עמידת הירדן ועמידת השמש, ויום המילה, בעבור היותם מפורסמים להמון. ואילו על חכמתו שקיבל מאלהים וממשה, לא מסר דבר. וכן שמשון, דבורה, גדעון, שמואל ודוד ושלמה, לא הזכיר הכתוב דבר על חכמתם, ולא על מעשי המצוות שהיו מדקדקים בהם, ומידת חסידותם. והנה על שלמה הזכיר את סעודותיו הגדולות ועושרו הגדול, ומכל חכמתו שדיבר עם מלכת שבא ואחרים, לא הזכיר רק את הסיפור עם שתי הזונות, היות והדבר נעשה במעמד רבים, אבל חכמתו שדיבר עם מלכת שבא ואחרים, לא הזכיר. כי לא היתה כוונת הכתוב לספר רק את הדבר המפורסם בציבור, אשר את זכרו נשא כל העם, אבל את הדברים המיוחדים שידעו היחידים, כולם נאבדו מאיתנו, ולא נשאר רק מעט מהמליצות הצחות הנבואיות שאהבום בני אדם, ולמדום בגלל חשיבות ענינם והיופי הלשוני שבהם.