מאמר שני, נו1
נו. החבר: ראה איך הפליג דוד המלך במזמור 'השמים מספרים כבוד אל' בשבח התורה, מקום הקדים לתאר את השמש בעלת האור הרב החודר לכל מקום, יפת המראה, ישרת הדרך, והיותה גוף בהיר וזך. וסמך לזה את שבח התורה, באמרו 'תורת ה' תמימה משיבת נפש', כוונתו במאמר הזה, אל תתפלאו לשמוע שבחים אלו על השמש, כי אור תורת ה' בהירה מאור השמש, אורה גלוי ומפורסם, מועיל ומעולה.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
