מסכת אהלות, פרק ח, משנה ה

משנה ה: אֵלּוּ לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין. הַזְּרָעִים וְהַיְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, חוּץ מִן הַיְרָקוֹת שֶׁמָּנוּ, וְכִפַּת הַבָּרָד, וְהַשֶּׁלֶג, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ, כָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית, מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה:

משנה ה: ומבארת המשנה את האופן האחרון שנמנה לעיל (משנה א), אֵלּוּ מיני אהלים לֹא מְבִיאִין את הטומאה וְלֹא חוֹצְצִין בפני הטומאה, כל הַזְּרָעִים וְהַיְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע חוּץ מִן הַיְרָקוֹת שֶׁמָּנוּ לעיל (משנה א), והם האירוס והקיסום וכו' שיש להם עלים רחבים, וְכִפַּת הַבָּרָד – פיסת ברד העשויה ככיפה, וְהַשֶּׁלֶג, וְהַכְּפוֹר – מים שקפאו, וְהַגְּלִיד – מי נהרות שקפאו, וְהַמֶּלַח, כיון שכל הדברים הללו נמסים, ואינם מתקיימים, וְאדם או בעל חיים הַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כשרגלו האחת בצד זה ורגלו השניה בצד השני, וְהַקּוֹפֵץ בשתי רגליו יחד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, והיתה טומאה תחתיו בשעת דילוגו או קפיצתו, וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת על ידי הרוח שהגביהה אותה באויר, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כל אלו אינם נחשבים כאהל כלל, אינם מביאים את הטומאה ואינם חוצצים בפני הטומאה. אבל אם קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ במקומה, או שכָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית שלא תעוף ברוח, הרי זו מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה (אך אינה חוצצת בפני הטומאה). רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, כלומר, אם היה בית בנוי בראש הספינה, ומאהיל הבית על כלים הנמצאים על הספינה בתוך הבית ועל מת שבקרקעית הים, אינם נטמאים, כיון שדינו שוה לדין הספינה שכל זמן שהיא מהלכת על פני המים אינה נחשבת כאהל ואינה מביאה את הטומאה, ואף דין הבית כן (ואילו תנא קמא חולק וסובר שאין הבית מתבטל לספינה, ואף שהספינה מתנועעת במים הרי הבית ביחס לספינה אינו נחשב כמי שמתנועע, אלא נחשב כגוף בפני עצמו, ודינו כאהל להביא את הטומאה).