מסכת אהלות, פרק ט, משנה ו

משנה ו: הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ בְתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא:

משנה ו: ובאופן זה שהיה פי הכוורת פונה לתוך הבית, אם הָיְתָה הכוורת גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, ונמצא שאויר הבית מעורב עם האויר שתחת הכוורת, אם היתה טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ – תחת הכוורת, אוֹ בַבַּיִת, אוֹ בְתוֹכָהּ – בתוך הכוורת, אוֹ עַל גַּבָּהּ, בכל האופנים הללו הַכֹּל טָמֵא, שהרי אויר הכוורת ואויר הבית מעורבים, ולכן אם יש טומאה בתוך אחד מהם הכל טמא, וכשיש טומאה תחת הכוורת ויש שם אויר טפח הרי הכוורת מאהילה עליו ונעשית לאהל המת, וטומאתה עוברת גם לבית וגם למה שמעליה. וכשהטומאה מעל הכוורת הרי הטומאה מאהילה על הכוורת ומטמאת אותה, וטומאה זו מתפשטת לתוך הכוורת, אל מתחת הכוורת ואל תוך הבית, שהרי הכוורת היא כלי ואינה חוצצת בפני הטומאה.