מסכת אהלות, פרק יא, משנה ב

משנה ב: אַכְסַדְרָה שֶׁנִּסְדְּקָה, טֻמְאָה בְצַד זֶה, כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים. נָתַן אֶת רַגְלוֹ אוֹ קָנֶה מִלְמַעְלָן, עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה. נָתַן אֶת הַקָּנֶה בָאָרֶץ, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה גָבֹהַּ מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח:

משנה ב: אַכְסַדְרָה – תקרה הבולטת מכותל הבית לרשות הרבים (כעין מרפסת), ורק כותל הבית משמש לה דופן אחת, ואילו משלשת הצדדים האחרים אין לה דפנות, שֶׁנִּסְדְּקָה באמצעה (וכיון שהמקום פתוח משלשה צדדים לא שייך כאן הטעם שהובא במשנה הקודמת, שדרך טומאה לצאת), והיתה טֻמְאָה בְצַד זֶה של האכסדרה, הכֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי, מעבר לאותו סדק, טְהוֹרִים, כיון שאין עליהם תקרה אחת מחוברת. נָתַן אֶת רַגְלוֹ אוֹ נתן קָנֶה מִלְמַעְלָן, מעל הסדק וסתמו בכך, הרי זה עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה, וטומאה שבצד האחד מטמאה את הכלים שבצד השני. ואם נָתַן אֶת הַקָּנֶה בָאָרֶץ – על הקרקע, אורך הקנה לאורך הסדק, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה מצד אחד לצד השני, עַד שֶׁיִּהְיֶה הקנה מונח כשהוא גָבֹהַּ מִן הָאָרֶץ לכל הפחות פּוֹתֵחַ טָפַח, שבאופן זה החלל שמתחת לקנה נחשב כאהל המחבר בתוכו את שני צידי האכסדרה, שהרי כלפי החלל שתחת הקנה נחשב שיש תקרה אחת רצופה הכוללת את שני צידי תקרת האכסדרה, וכיון שבאותו חלל שתחת הקנה נכנסת הטומאה ונחשב כאהל המת, והאויר של שני החלקים שתחת האכסדרה מעורבים עם האויר שתחת הקנה, הרי כל החלל שתחת שני חלקי תקרת האכסדרה נחשבים כאהל אחד לענין הטומאה המתפשטת שם.