מסכת בבא קמא, פרק ד, משנה ז

משנה ז: שׁוֹר הָאִשָּׁה, שׁוֹר הַיְתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִים מִיתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת, פְּטוּרִים מִן הַמִּיתָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים:

נאמר בפרשת נזקי שור שבע פעמים תיבת 'שור', פעם אחת לעיקר הדין, ושש פעמים נוספות לרבות שוורים נוספים, אותם מפרטת משנתנו: שׁוֹר הָאִשָּׁה, שׁוֹר הַיְתוֹמִים שאין להם אפוטרופוס, שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס [-שור של יתומים, שמינו עליו אפוטרופוס לשומרו], שׁוֹר הַמִּדְבָּר, כלומר שאינו שייך לשום אדם, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, אם נגחו אדם ומת, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִים מִיתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, ואפילו אם נגח ואחר כך הקדישו, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת, ואפילו אם נגח בחיי הגר, ואחר כך מת הגר, פְּטוּרִים מִן הַמִּיתָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים.