מסכת ביכורים, פרק ב, משנה ב
משנה ב: יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂר וּבִכּוּרִים מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתְּרוּמָה, שֶׁהַמַּעֲשֵׂר וְהַבִּכּוּרִים טְעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וּטְעוּנִים וִדּוּי, וַאֲסוּרִין לָאוֹנֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְחַיָּבִין בַּבִּעוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וַאֲסוּרִין כָּל שֶׁהֵן מִלֶּאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם. וְגִדּוּלֵיהֶן אֲסוּרִים מִלֶּאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם אַף לְזָרִים וְלַבְּהֵמָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. הֲרֵי אֵלּוּ בַּמַּעֲשֵׂר וּבַבִּכּוּרִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתְּרוּמָה:
משנה ב: יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂר שני וּבִכּוּרִים דינים מסוימים הנוהגים בהם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתְּרוּמָה, ואלו הם, שֶׁהַמַּעֲשֵׂר וְהַבִּכּוּרִים טְעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם – יש להביאם לירושלים, שנאמר 'והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם מעשרותיכם ותרומת ידכם', ולשון 'תרומת ידכם' נדרשת על ביכורים, וכפי שהתבאר במשנה הקודמת, וּטְעוּנִים וִדּוּי, שנאמר לגבי מעשר שני 'ואמרת לפני ה' אלקיך בערתי הקודש מן הבית', ונאמר לגבי ביכורים 'וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אובד אבי' (ואמנם גם בתרומה יש דין וידוי, אך זהו רק כשיש לו גם מעשר שני, ואילו תרומה לבדה אינה טעונה וידוי, מה שאין כן במעשר שני וביכורים, שכל אחד מהם לבדו מצריך וידוי), וַאֲסוּרִין לָאוֹנֵן, שנאמר לגבי מעשר שני 'לא אכלתי באוני ממנו', ונאמר לגבי ביכורים 'ושמחת', למעט אונן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר ביכורים לאונן, כיון שהם מכונים תרומה, ותרומה מותרת לאונן. וְחַיָּבִין בַּבִּעוּר בסוף שלש שנים, כפי שנאמר בפירוש במעשר שני, ולשון 'ביערתי הקדש' באה לרבות ביכורים, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר את הביכורים מן הביעור, כיון שהם מכונים תרומה, ולכן אף בסוף שלש שנים יש ליתנם לכהן, כתרומה, ולא לבערם. וַאֲסוּרִין כָּל שֶׁהֵן מִלֶּאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם – אם התערבו בחולין כשהם בתוך ירושלים, אפילו אם יש יותר ממאה של היתר כנגדם אינם בטלים ברוב, כיון שיכול הוא לאכול את התערובת כולה במקומה, בירושלים, ואינו רשאי לאכול שום חלק מהתערובת חוץ לירושלים. אבל אם התערבו חוץ לירושלים, שיש טורח להעלות את כל התערובת לירושלים, אם יש מאה חלקים של היתר כנגדם, מותרים. וְאם זרע את הביכורים או המעשר וצמחו, גִדּוּלֵיהֶן אֲסוּרִים מִלֶּאֱכֹל, אם נזרעו וגדלו בִּירוּשָׁלַיִם, כיון שיכול לאוכלם במקומם ללא טורח כלל, ואיסור זה של תערובת וגידולים של ביכורים ומעשר שני אינו רק לענין אכילתם חוץ לירושלים, אלא כיון שחל על התערובת כולה שם ביכורים או שם מעשר שני, נאסרו אַף לענין אכילתם בירושלים, שאסורה תערובת הביכורים לְזָרִים וְתערובת המעשר שני אסורה לַבְּהֵמָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר את הגידולים, כיון שהם בטלים. הֲרֵי דינים אֵלּוּ נוהגים בַּמַּעֲשֵׂר וּבַבִּכּוּרִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתְּרוּמָה:
