משנה י: כֵּיצַד שָׁוֶה לַבְּהֵמָה, חֶלְבּוֹ אָסוּר כְּחֵלֶב בְּהֵמָה, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְאֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר לֶאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם, וְחַיָּב בִּזְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:
משנה י: כֵּיצַד – ובאילו דברים שָׁוֶה הכוי לַבְּהֵמָה, חֶלְבּוֹ אָסוּר באכילה מספק כְּחֵלֶב בְּהֵמָה, ולא כחלב חיה המותר באכילה, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו (-על אכילת חלבו) כָּרֵת, כיון שאיסורו רק מספק. וְאֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר – אין קונים את הכוי בכסף מעשר שני לֶאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם, כיון שיתכן שהוא בהמה, ואין קונים במעות מעשר שני בהמה טהורה אלא להקרבתה כשלמים, ואילו את הכוי אי אפשר להקריב, שהרי יתכן שהוא חיה, וְחַיָּב מספק בִּזְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה, כדין בהמה טהורה, שהשוחטה נותן מתנות אלו לכהן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר ממתנות כהונה אלו, לפי שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, וכיון שאין לכהן ראיה שאכן הכוי הוא מין בהמה החייב במתנות אלו, פטור הבעלים מליתנם לכהן.
