מסכת ביכורים, פרק ד, משנה ב
משנה ב: כֵּיצַד שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים. מְטַמֵּא בְלֹבֶן, כָּאֲנָשִׁים. וְנוֹשֵׂא, אֲבָל לֹא נִשָּׂא, כָּאֲנָשִׁים. וְאִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּדַם טֹהַר, כָּאֲנָשִׁים. וְאֵינוֹ מִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים, כָּאֲנָשִׁים. וְאֵינוֹ נִזּוֹן עִם הַבָּנוֹת, כָּאֲנָשִׁים. וּמִתְעַטֵּף, כָּאֲנָשִׁים. וְעוֹבֵר עַל בַּל תַּקִּיף וְעַל בַּל תַּשְׁחִית וְעַל בַּל תִּטָּמֵּא לְמֵתִים, כָּאֲנָשִׁים. וְחַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כָּאֲנָשִׁים:
משנה ב: כֵּיצַד – באלו ענינים שָׁוֶה אנדרוגינוס לָאֲנָשִׁים. מְטַמֵּא בְזיבת לֹבֶן, כָּאֲנָשִׁים. וְנוֹשֵׂא אשה, אֲבָל לֹא נִשָּׂא לאיש, כָּאֲנָשִׁים. וְאִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּדַם טֹהַר כָּאֲנָשִׁים, שלאחר ארבעים יום ללידתו דמה טמא. וְאֵינוֹ מִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים, כָּאֲנָשִׁים. וְאֵינוֹ נִזּוֹן עִם הַבָּנוֹת, כאשר מת האב והניח נכסים מועטים, שאין בהם כדי מזונות הבנות וירושת הבנים, שהדין הוא שהבנות ניזונות והבנים יחזרו על הפתחים, והאנדרוגינוס אינו ניזון עם הבנות, כָּאֲנָשִׁים, כיון שהוא ספק, והבנות יכולות לדחותו בטענה שמא הוא בן. וּמִתְעַטֵּף בבגדים כָּאֲנָשִׁים, ולא בבגדי נשים, שלא לעבור על 'לא ילבש גבר שמלת אשה', ואף שהוא ספק, כיון שהתבאר שהוא נושא ולא נישא, דינו לענין זה כאיש. וְעוֹבֵר עַל בַּל תַּקִּיף אם מגלח פאת ראשו, וְעַל בַּל תַּשְׁחִית אם מגלח פאת זקנו, וְעַל בַּל תִּטָּמֵּא לְמֵתִים אם הוא כהן, כָּאֲנָשִׁים. וְחַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, ואפילו אותם מצוות שהזמן גרמן, כָּאֲנָשִׁים:
