מסכת בכורות, פרק ו, משנה יא

משנה יא: זְנַב הָעֶגֶל שֶׁאֵינָהּ מַגַּעַת לָעַרְקוֹב, אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל מַרְבִּית הָעֲגָלִים כֵּן, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַגְדִּילִין הֵם נִמְתָּחוֹת. לְאֵיזֶה עַרְקוֹב אָמְרוּ, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, לָעַרְקוֹב שֶׁבְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ. עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר, וּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין נִפְדִּין עֲלֵיהֶן:

משנה יא: זְנַב הָעֶגֶל שֶׁאֵינָהּ מַגַּעַת לָעַרְקוֹב – למקום ברגל שמחוברות בו העצם השניה והשלישית, אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל מַרְבִּית הָעֲגָלִים כֵּן, שיהא זנבם מגיע לערקוב, ולכן פחות משיעור זה הרי זה מום, וכָּל זְמַן שֶׁהֵן מַגְדִּילִין הֵם נִמְתָּחוֹת עוד כלפי מטה. לְאֵיזֶה עַרְקוֹב אָמְרוּ, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, לָעַרְקוֹב שֶׁבְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ, וכפי שהבתאר. עַל אֵלּוּ מוּמִין שהוזכרו בכל המשניות הקודמות, שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר, וּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין – בהמות קדשים שנפסלו לקרבן מחמת מומים אלו, נִפְדִּין עֲלֵיהֶן, ויוצאים לחולין.