מסכת הוריות, פרק ג, משנה ג

משנה ג: חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ וְאַחַר כָךְ נִתְמַנּוּ, הֲרֵי אֵלּוּ כַהֶדְיוֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ, חַיָּבִין. וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ, פְּטוּרִין. וְאֵיזֶהוּ הַנָּשִׂיא, זֶה הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹהָיו, (נָשִׂיא) שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו:

משנה ג: מלך וכהן גדול שחָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ, ועדיין לא הביאו את קרבנן, וְאַחַר כָךְ נִתְמַנּוּ, הֲרֵי אֵלּוּ כַהֶדְיוֹט, ואף שעתה בזמן שהם מביאים את קרבנם אינם הדיוטות, כיון שנאמר 'אשר נשיא יחטא', וכן נאמר 'אם הכהן המשיח יחטא', ללמד שפרשות אלו נאמרו כשחטא כשהוא נשיא, או כשחטא כשהוא כהן משיח, ולא כשחטא בשעה שהיה הדיוט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אין הקרבן נקבע לפי זמן החטא עצמו, אלא לפי זמן ידיעת החטא, ולכן, אִם נוֹדַע לָהֶם שחטאו עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ, חַיָּבִין קרבן כהדיוט. וְאם נודע להם החטא מִשֶּׁנִּתְמַנּוּ, פְּטוּרִין לגמרי, כיון שרק כאשר החטא והידיעה היו באותו הזמן, חייבים. מבארת המשנה, וְאֵיזֶהוּ הַנָּשִׂיא האמור בתורה בפרשה זו, זֶה הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר לגבי נשיא 'וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹהָיו', וזהו מי (נָשִׂיא) שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו, וזהו המלך, שאין שום ממונה מעליו.