מסכת זבחים, פרק י, משנה ה

משנה ה: כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת, חוּץ מֵאֲשַׁם מְצוֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָא עַל יְדֵי הֶכְשֵׁר. כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים, חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע, שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שְׁנָתָן וְאֵינָן בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים:

משנה ה: כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת, שאם הביא האדם חטאת ואשם יחד, יש להקדים את הקרבת החטאת להקרבת האשם, וכפי שהתבאר לעיל, כיון שדם החטאת ניתן בארבע מתנות על ארבע קרנות, ושיירי הדם נשפכים על היסוד, חוּץ מֵאֲשַׁם מְצוֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָא עַל יְדֵי הֶכְשֵׁר – שהוא בא להכשיר את המצורע באכילת קדשים ובכניסה למקדש, ובכך חשוב הוא מהחטאת.

כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם – בני שתי שנים, וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים – יש לקנותם בשווי שני שקלי כסף, חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע, שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שְׁנָתָן – בני שנה אחת, וְאֵינָן בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים.