מסכת זבחים, פרק יא, משנה ו

משנה ו: כְּלִי נְחשֶׁת שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים, פּוֹחֲתוֹ, וְנִכְנָס וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ:

משנה ו: כְּלִי נְחשֶׁת שבישלו בו את החטאת, שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס – מכניסים את הכלי, וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא הכלי חוּץ לַקְּלָעִים, ואסור להכניס כלי טמא לעזרה, פּוֹחֲתוֹ – עושה בו נקב גדול המבטלו מתורת כלי, ופוקעת בכך טומאתו, וְנִכְנָס לעזרה, וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ (אמנם אחרי ששוברו ומבטלו מתורת כלי, צריך לתקנו ולחברו, כיון שנאמר בפסוק 'כלי נחושת', הרי שיש צורך שבשעת שטיפתו יהיה עליו שם 'כלי').