מסכת חלה, פרק ב, משנה ח

משנה ח: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. כֵּיצַד, עִסָּה טְהוֹרָה וְעִסָּה טְמֵאָה, נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִסָּה שֶׁלֹּא הוּרָם חַלָּתָהּ, וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בָּאֶמְצַע, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל מִן הַמֻּקָּף. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:

משנה ח: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חלה נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא – מעיסה טהורה על עיסה טמאה, כֵּיצַד, היו לאדם עִסָּה טְהוֹרָה וְעִסָּה טְמֵאָה, נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה בשיעור שיש בו עבור שתי העיסות, מֵעִסָּה טהורה שֶׁלֹּא הוּרָם חַלָּתָהּ, וְנוֹתֵן חתיכה מהעיסה בשיעור פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בָּאֶמְצַע, בין העיסה הטהורה לטמאה, וחתיכה קטנה זו נוגעת בשתי העיסות ונחשבת כמחברת אותם, אך היא עצמה אינה מקבלת טומאה, ומניח את החלה שהפריש על גבי אותה חתיכה קטנה, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל חלה מִן הַמֻּקָּף – משתי העיסות כשהן מחוברות זו לזו, ואותה חתיכה קטנה מחברת אותן אך אינה מקבלת טומאה, ויכול להניח עליה את החלה (ואמנם בכל מקום שמפרישים 'מן המוקף' די שיהיו סמוכים זה לזה, ואין צורך שיגעו ממש זה בזה, מכל מקום כיון שכאן אחת העיסות טמאה חששו שמא ירחיקן זו מזו יותר מידי, ולכן הצריכוהו שתגענה העיסות זו בזו). וַחֲכָמִים אוֹסְרִין להפריש מהטהורה על הטמאה, מחשש שיגעו זו בזו ותיטמא גם העיסה הטהורה עם חלתה, אלא מפריש מהטהור על הטהור ומהטמא על הטמא.