מסכת יומא, פרק ב, משנה ו
משנה ו: אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר, הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה, הַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁנַיִם שְׁנָיִם:
אַיִל בן שתי שנים המוקרב בבית המקדש, קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר כהנים, הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה, כמו הכבש של קרבן התמיד, אבל הַקְּרָבַיִם, שהם גדולים יותר משל כבש, וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן לנסכים, שהם מרובים יותר מנסכי הכבש, בִּשְׁנַיִם שְׁנָיִם, שנים לקרביים שנים לסולת ושנים ליין, הרי כולם יחד אחר עשר.
"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
