מסכת כלים, פרק ח, משנה ז

משנה ז: הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָעַיִן שֶׁל תַּנּוּר, בָּעַיִן שֶׁל כִּירָה, בָּעַיִן שֶׁל כֻּפָּח, מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר. וְאִם הָיָה בָאֲוִיר, אֲפִלּוּ כַזַּיִת מִן הַמֵּת, טָהוֹר. וְאִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא:

משנה ז: בתנורים העשויים בזמן המשנה היה חור העשוי בעובי דופן התנור כדי שיצא ממנו העשן, אך כדי שלא יצא גם החום בשעת האפיה היה כיסוי מיוחד לחור זה, והיו סוגרים אותו בעת האפיה ופותחים אותו בזמן שרצו שיצא העשן, וכיסוי זה היה בחלק הפנימי של התנור, ונמצא שבזמן שהיו סוגרים אותו היה חלל של החור נמצא מחוץ לחלל התנור, ואותו חור היה מכונה 'עין' כיון שהוא דומה לה בכך שהוא נפתח ונסגר לסירוגין, כמו עין. הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָעַיִן – בחלל העין שֶׁל התַּנּוּר, או בָּעַיִן שֶׁל כִּירָה, או בָּעַיִן שֶׁל כֻּפָּח, אם היה השרץ מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית של ה'עין', הסמוכה לתנור, וְלַחוּץ, הרי התנור טָהוֹר, כיון שבעת הסגירה של העין נמצא חלל העין מחוץ לחלל התנור, ולכן אף בזמן שהעין פתוחה אין חללה נחשב כחלק מהחלל של התנור, ושרץ הנמצא בה אינו מטמא את התנור. וְאִם הָיָה התנור כולו בָאֲוִיר – תחת אויר השמים, ולא בתוך אהל או בית סגורים, אֲפִלּוּ אם היה בחלל ה'עין' כַזַּיִת מִן הַמֵּת, שהוא מטמא באהל, התנור נשאר טָהוֹר, כיון שאין התנור והשרץ נחשבים כנמצאים באהל אחד, ואילו החלל של העין אינו נחשב כמחובר לחלל העין, וכמו שהתבאר. וְאִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח – אם גודל החור של ה'עין' בצד הסמוך לתנור הוא בשיעור טפח על טפח או יותר, הַכֹּל טָמֵא – התנור ומה שבתוכו נטמאים, כיון שטומאת אהל המת עוברת מחלל אחד לחלל שבצידו, אם יש ביניהם חלל של טפח על טפח, ואף כאן טומאת המת שבתוך העין עוברת לחלל התנור (אבל ברישא, שלא מדובר בטומאת מת אלא בטומאת שרץ, שאינו מטמא באהל, אף אם היה פותח טפח בין העין לבין התנור עצמו, אין התנור נטמא).