מסכת כלים, פרק יא, משנה ט

משנה ט: נֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְדֵרָה מִלְּמַטָּן וְכָעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן, וְנִפְרַק, כִּקְדֵרָה טָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי בֵית קִבּוּל, וְכָעֲדָשָׁה טָמֵא בִפְנֵי עַצְמוֹ. צִנּוֹרָא, טְהוֹרָה. הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק, טָהוֹר:

משנה ט: נֶזֶם, שהוא מתכשיטי נשים, שֶׁהוּא מחולק לשני חלקים, עָשׂוּי כִּקְדֵרָה מִלְּמַטָּן – יש בחלקו התחתון בית קיבול, וְכָעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן – בראש הנזם יש גרעין של זהב או כסף, כעדשה, וְנִפְרַק – התפרקו שני חלקי הנזם זה מזה, אותו חלק שהוא כִּקְדֵרָה טָמֵא (-מקבל טומאה) אף שאין לו שם בפני עצמו, מִשּׁוּם שיש לו כְּלִי בֵית קִבּוּל, וְאותו חלק שהוא כָעֲדָשָׁה טָמֵא בִפְנֵי עַצְמוֹ – כיון שיש לו שם וחשיבות בפני עצמו, והרי הוא ככל תכשיטי נשים המקבלים טומאה. צִנּוֹרָא – המחט שבנזם, שבה תוחבים את הנזם לנקב שבאוזן או שבאף, כיון שאין לה בית קיבול ואין לה שם בפני עצמה, הרי היא טְהוֹרָה. נזם הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, מכמה גרגרי זהב מחוברים זה לזה, וְנִפְרַק – התפרק האשכול ונפרדו הגרגרים זה מזה, טָהוֹר – אינו מקבל טומאה, כיון שאין לכל גרגיר שם בפני עצמו, ואינו ראוי לשימוש כל שהוא לאחר שנפרק.