מסכת כלים, פרק יב, משנה א

פרק יב, משנה א: טַבַּעַת אָדָם, טְמֵאָה. טַבַּעַת בְּהֵמָה וְכֵלִים וּשְׁאָר כָּל הַטַּבָּעוֹת, טְהוֹרוֹת. קוֹרַת הַחִצִּים, טְמֵאָה. וְשֶׁל אֲסִירִין, טְהוֹרָה. הַקּוֹלָר, טְמֵאָה. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית נְעִילָה, טְמֵאָה. הָעֲשׂוּיָה לִכְפִיתָה, טְהוֹרָה. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל סִיטוֹנוֹת, טְמֵאָה, שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים טְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא מַפְתֵּחַ אֶחָד, אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנַיִם, אוֹ שֶׁקָּשַׁר חִלָּזוֹן בְּרֹאשָׁהּ, טְמֵאָה:

פרק יב, משנה א: טַבַּעַת אָדָם – טבעת המקשטת את גוף האדם, כמו טבעת שמניח האדם על אצבעו, טְמֵאָה – מקבלת טומאה, טַבַּעַת העשויה לצורך בְּהֵמָה, וְכן טבעת העשויה לצורך כֵלִים, או לקשט בה את הכלי, וּשְׁאָר כָּל הַטַּבָּעוֹת, וכגון טבעות שבבגדי האדם, טְהוֹרוֹת – אינן מקבלות טומאה.

קוֹרַת הַחִצִּים – קורה קטנה ממתכת המשמשת כ'מטרה' ליורי חיצים, והיא קבועה בדרך כלל באמצע הקשת עצמה, וכשרוצים לירות חיצים למטרה מוציאים אותה ומניחים אותה במקום מרוחק, אף שאין לה בית קיבול, ואף אין לה שם בפני עצמה, מכל מקום טְמֵאָה – מקבלת טומאה, כיון שבדרך כלל היא מחוברת לקשת עצמה, וכיון שהקשת מקבלת טומאה, ככל כלי המלחמה וכפי שהתבאר לעיל (פי"א מ"ח), אף קורה זו מקבלת טומאה. וְקורה שֶׁל אֲסִירִין, והיא קורת מתכת ארוכה וכבדה, שיש בה חיתוכים במקומות מסוימים, שם מכניסים את רגלי האסירים (ומניחים על גבה קורה נוספת) כדי שלא יוכלו לברוח, טְהוֹרָה – אינה מקבלת טומאה, כיון שאין מזיזים אותה ממקומה ואין לה חשיבות של 'כלי'. הַקּוֹלָר – שלשלת של ברזל הנתונה בצואר האסיר (אף שלפעמים מחברים אותה לכותל), כיון שגם כשמוליכים אותו ממקום למקום משאירים בצוארו את הקולר, הרי זה נחשב 'כלי', וטְמֵאָה – מקבלת טומאה. שַׁלְשֶׁלֶת של מתכת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית נְעִילָה – אפשרות לסגור את שתי הקצוות של השלשלת יחד, הרי היא נחשבת ככלי, וטְמֵאָה. שלשלת הָעֲשׂוּיָה לִכְפִיתָה – לקשור בה את הבהמה כדי שלא תרוץ מהר, ונחשבת אף כקישוט עבור הבהמה, אף שיש בה בית נעילה, מכל מקום כיון שהיא משמשת לבהמה, הרי זו טְהוֹרָה. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל סִיטוֹנוֹת, המוכרים בכמות גדולה, ויש להם כלים גדולים למדידת הסחורה, וקובעים שלשלת בכלי המידה ומחברים אותה לכותל, וסוגרים את השלשלת במפתח, כדי שלא יגנבו את הכלים הללו, טְמֵאָה – מקבלת השלשלת טומאה, כיון שהיא נחשבת כלי. אבל שלשלת שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים הקבועה בכלי, הרי היא מיועדת לקישוט בלבד, ואינה נחשבת כלי בפני עצמו, וטְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵימָתַי – באיזה אופן נאמר ששלשלת של בעלי בתים אינה נחשבת כלי, בִּזְמַן שֶׁהוּא מַפְתֵּחַ אֶחָד – חוליא אחת, ובאופן זה אין לה חשיבות של כלי, אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנַיִם – שתי חוליות, אוֹ שֶׁקָּשַׁר ברזל בדמות חִלָּזוֹן בְּרֹאשָׁהּ של השלשלת, הרי יש לה חשיבות של כלי, וטְמֵאָה – מקבלת טומאה.