מסכת כלים, פרק יד, משנה ו

משנה ו: כְּסוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁעָשָׂה בוֹ מַרְאָה, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. מַרְאָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה, אִם אֵינָהּ מַרְאָה אֶת רֹב הַפָּנִים, טְהוֹרָה:

משנה ו: כְּסוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת, ו'טני' הוא כלי גדול ממתכת המחזיק שלשה קבים, ובעלי בתים משתמשים בו להניח בתוכו גרוטאות של מתכת, שלדעת חכמים לעיל (פי"ב מ"ג ומ"ו) כיסוי זה אינו נחשב כלי, מאחר ואין משתמשים בו שימוש קבוע להניח בו דברים, ואין לו שם בפני עצמו, ואינו מקבל טומאה, שֶׁעָשָׂה בוֹ מַרְאָה – שמירק וליטש את הכיסוי עד שנעשה כמין מראה, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, כיון שהוא סובר שעשיית המכסה למראה אינו מחשיבו ל'כלי' המקבל טומאה, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, כיון שלשיטתם עשיית מכסה זה למראה מחשיבו ככלי המקבל טומאה. מַרְאָה רגילה, הראויה לקבל טומאה, שֶׁנִּשְׁבְּרָה, אִם מחמת קטנותה אֵינָהּ מַרְאָה אפילו אֶת רֹב הַפָּנִים, אין לה חשיבות והרי היא טְהוֹרָה מלקבל טומאה.