מסכת כלים, פרק יח, משנה ו

משנה ו: מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וְתִקְּנָהּ, טְמֵאָה מִדְרָס. נִשְׁבְּרָה שְׁנִיָּה וְתִקְּנָהּ, טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טְמֵאָה מַגַּע מִדְרָס. לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה שְׁנִיָּה, טְהוֹרָה:

משנה ו: מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה טומאת מִדְרָס, כגון ששכב עליה זב, ונִשְׁבְּרָה 'אֲרֻכָּה' – הקורה שלאורך המטה, ועדיין ניתן להשתמש בה, כיון שהארוכה השניה קיימת, וכן ארבע כרעי המטה קיימות, וְתִקְּנָהּ – תיקן את המטה על ידי שחיבר לה 'ארוכה' חדשה, לא בטלה הטומאה הראשונה, ועדיין המטה טְמֵאָה טומאת מִדְרָס, אמנם אותה 'ארוכה' חדשה שלא היתה חלק מהמטה כשנטמאה אינה טמאה טומאת מדרס, אלא טומאת מגע מדרס, שהרי נוגעת היא במטה הטמאה טומאת מדרס. ואם לאחר זמן נִשְׁבְּרָה גם הארוכה השְׁנִיָּה, וְתִקְּנָהּ על ידי שהביא ארוכה אחרת תחתיה, נמצא ששתי ה'ארוכות' של מטה זו, שהן עיקר המטה, התחדשו לאחר שנטמאה המטה טומאת מדרס, ובאופן זה כל המטה טְהוֹרָה מִן טומאת הַמִּדְרָס, כיון שאין זו נחשבת כמטה הישנה שנטמאה אלא כמטה חדשה, אֲבָל טְמֵאָה טומאת מַגַּע מִדְרָס, כיון שהארוכה הראשונה שתיקנה נטמאה טומאת מגע מדרס (שהרי בשעה שתיקנה היתה המטה כולה טמאה עדיין טומאת מדרס), וכיון שהיא מחוברת עתה למטה, כל המטה טמאה טומאת מגע מדרס.

אמנם אם לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת ה'ארוכה' הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה גם ה'ארוכה' השְׁנִיָּה, הרי באותו זמן ששתי ה'ארוכות' שבורות לא ניתן כלל להשתמש במטה, ובטל ממנה שם כלי לגמרי, והרי היא טְהוֹרָה, כדין כל הכלים, שטומאתם פוקעת מהם בשעה שנשברו.