מסכת כלים, פרק כב, משנה ו

משנה ו: כִּסֵּא שֶׁנִּטַּל חִפּוּיוֹ הָאֶמְצָעִי וְהַחִיצוֹנִים קַיָּמִים, טָמֵא. נִטְּלוּ הַחִיצוֹנִים וְהָאֶמְצָעִי קַיָּם, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הָיָה רָחָב טֶפַח:

משנה ו: כִּסֵּא שמושבו עשוי משלשה נסרים המכונים 'חיפויים', שֶׁנִּטַּל חִפּוּיוֹ הָאֶמְצָעִי מבין אותם שלשה המשמשים למושב, וְהשנים הַחִיצוֹנִים עדיין קַיָּמִים, טָמֵא – מקבל טומאת מדרס כפי שהיה, כיון שעדיין ניתן לשבת עליו. וכן אם נִטְּלוּ שני החיפויים הַחִיצוֹנִים וְהחיפוי הָאֶמְצָעִי עדיין קַיָּם, הרי זה טָמֵא, כיון שעדיין ראוי הוא לישיבה, הגם שנשאר בו רק נסר אחד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, באופן שנשאר רק החיפוי האמצעי מקבל הכסא טומאת מדרס רק אִם הָיָה אותו חיפוי אמצעי רָחָב לכל הפחות טֶפַח: