מסכת כלים, פרק כה, משנה ה

משנה ה: נִטְמָא הָרֹבַע, הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין, חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין. נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע, חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין, הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין. נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵי הָרֹבַע, אֲחוֹרֵי חֲצִי הָרֹבַע טְהוֹרִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חוֹלְקִין אֶת הַגַּבָּיִין. וּכְשֶׁהוּא מַטְבִּיל, מַטְבִּיל אֶת כֻּלּוֹ:

משנה ה: משנתנו ממשיכה לדון באותו כלי שהוזכר במשנה הקודמת, שיש בו מקום למדידת רובע הקב, ומקום למדידת חצי רובע הקב, ומחיצה מפרידה בין שני כלי מדידה אלו. נִטְמָא תוכו של כלי המדידה של הָרֹבַע, הָרֹבַע עצמו, וַאֲחוֹרָיו – שלש הדפנות המקיפות אותו מבחוץ, טְמֵאִין, ותוך הכלי של חֲצִי הָרֹבַע, וַאֲחוֹרָיו – שלש הדפנות המקיפות אותו מבחוץ, טְהוֹרִין. וכאן לא התבאר דינה של הדופן המפרידה בין שני הכלים, אלא התבאר דינה לעיל (פ"ב מ"ז) בדברי רבי יוחנן בן נורי, שחציה הסמוך לרובע טמא, וחציה הסמוך לחצי הרובע, טהור.

וכן אם נִטְמָא תוכו של כלי המדידה של חֲצִי הָרֹבַע, חֲצִי הָרֹבַע עצמו, וַאֲחוֹרָיו – שלש הדפנות המקיפות אותו מבחוץ, טְמֵאִין, ותוך הכלי של הָרֹבַע, וַאֲחוֹרָיו – שלש הדפנות המקיפות אותו מבחוץ, טְהוֹרִין, והדופן המפרידה בין שני הכלים, חציה הסמוך לחצי הרובע טמא, וחציה הסמוך לרובע, טהור.

וכן אם לא נטמאו האחוריים משום טומאת התוך, אלא נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵי הָרֹבַע עצמם מחמת שנגעו בהם משקים טמאים, רק אחורי הרובע נטמאים, ואילו אֲחוֹרֵי חֲצִי הָרֹבַע נשארים טְהוֹרִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, רק כאשר טומאת התוך גרמה לטומאת האחוריים, אנו אומרים שכשם שאין התוך של הכלי השני נטמא כך אין אחוריו נטמאים, אך כאשר נטמאו אחורי הכלי האחד מצד עצמם, שנגעו בהם משקים טמאים, אֵין חוֹלְקִין אֶת הַגַּבָּיִין – את האחוריים של שני הכלים, אלא כיון שנטמאו אחוריו של הרובע, נטמאו גם אחוריו של חצי הרובע, כיון שהם כלי אחד.

וּבאופן שנטמא רק הרובע או רק חצי הרובע, וכאופנים שהתבארו לעיל, כְשֶׁהוּא מַטְבִּיל, אין די שיטביל את החלק שנטמא, אלא מַטְבִּיל אֶת כֻּלּוֹ, כיון שהוא נחשב ככלי אחד.