מסכת מכות, פרק ג, משנה י

משנה י: כַּמָּה מַלְקִין אוֹתוֹ, אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים, מִנְיָן שֶׁהוּא סָמוּךְ לְאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַרְבָּעִים שְׁלֵמוֹת הוּא לוֹקֶה. וְהֵיכָן הוּא לוֹקֶה אֶת הַיְתֵרָה, בֵּין כְּתֵפָיו:
לאחר שהתבאר על אילו עבירות יש חיוב מלקות, יבואר במשניות הבאות כיצד היא הדרך שבה מלקים אותו:
כַּמָּה מַלְקִין אוֹתוֹ, את המחויב מלקות, אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפַּר, אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף', ואת הלשון 'בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים' יש לדרוש שזהו מִנְיָן שֶׁהוּא סָמוּךְ לְאַרְבָּעִים, והיינו שלשים ותשע. רַבִּי יְהוּדָה חולק ואוֹמֵר, אַרְבָּעִים שְׁלֵמוֹת הוּא לוֹקֶה. מבארת המשנה, וְהֵיכָן הוּא לוֹקֶה אֶת אותה מכה הַיְתֵרָה, בֵּין כְּתֵפָיו, כלומר, ששלשים ותשע מלקות מחולקות לשלש, שליש על כתף זו, ושליש על כתף זו, ושליש לפניו, ולדברי רבי יהודה נמצא שיש מכה אחת יתירה, ואותה מלקים אותו בין כתפיו.