מסכת מנחות, פרק יא, משנה ב

משנה ב: אֶחָד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְאֶחָד לֶחֶם הַפָּנִים, לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ, וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, וְאֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בַּעֲזָרָה, וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פַּאגִי:

משנה ב: אֶחָד (-בין) שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְאֶחָד (-ובין) לֶחֶם הַפָּנִים, לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן נעשים בַּחוּץ, וַאֲפִיָּתָן נעשית בִּפְנִים – בתוך העזרה. וְאֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת – אין אפייתם דוחה את השבת, כיון שניתן לעשות זאת קודם השבת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל מַעֲשֵׂיהֶם נעשים בִּפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, כְּשֵׁרוֹת אם נאפו בַּעֲזָרָה, וּכְשֵׁרוֹת אם נאפו בְּבֵית פַּאגִי, שהוא מקום הסמוך להר הבית, חוץ לחומות העזרה.