מסכת מעשר שני, פרק ג, משנה ח
משנה ח: הַלְּשָׁכוֹת, בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַחֹל, תּוֹכָן חֹל וְגַגּוֹתֵיהֶן קֹדֶשׁ. בְּנוּיוֹת בַּחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ, תּוֹכָן קֹדֶשׁ וְגַגּוֹתֵיהֶן חֹל. בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּבַחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ וְלַחֹל, תּוֹכָן וְגַגּוֹתֵיהֶן מִכְּנֶגֶד הַקֹּדֶשׁ וְלַקֹּדֶשׁ, קֹדֶשׁ, מִכְּנֶגֶד הַחֹל וְלַחֹל, חֹל:
משנה ח: אגב הדינים האמורים במשנה הקודמת, מביאה משנתנו דינים דומים בענינים אחרים: הַלְּשָׁכוֹת שבבית המקדש, אם היו בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ – בעזרה, וּפְתוּחוֹת לַחֹל – אל מחוץ לעזרה, תּוֹכָן חֹל, כיון שהתוך הולך אחר הפתח, וְגַגּוֹתֵיהֶן קֹדֶשׁ, כיון שהגג נמצא בשטח העזרה (ובתנאי שהיו גגותיהם שוות לקרקע העזרה, שאם לא כן אין הגגות קדש). ואם היו הלשכות בְּנוּיוֹת בַּחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ, תּוֹכָן קֹדֶשׁ, כיון שהתוך הולך אחר הפתח, ומותר לשחוט שם קדשים קלים ולאכול שם קדשי קדשים, וְגַגּוֹתֵיהֶן חֹל. היו הלשכות בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּבַחֹל – חלקן בקדש וחלקן בחול, וּפְתוּחוֹת גם לַקֹּדֶשׁ וְגם לַחֹל, תּוֹכָן וְגַגּוֹתֵיהֶן מתחלקים, מִכְּנֶגֶד הַקֹּדֶשׁ וְלַקֹּדֶשׁ, קֹדֶשׁ, מִכְּנֶגֶד הַחֹל וְלַחֹל, חֹל:
