מסכת מעשרות, פרק ג, משנה ו
משנה ו: הַגַּגּוֹת פְּטוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶׁל חָצֵר הַחַיָּבֶת. בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת, הֲרֵי אֵלּוּ כֶּחָצֵר, אִם חַיֶּבֶת, חַיָּבִין, וְאִם פְּטוּרָה, פְּטוּרִים:
משנה ו: הַגַּגּוֹת – אם באו הפירות לגגות הבתים שבחצר, פְּטוּרִין מהפרשת תרומות ומעשרות, כיון שאין הגגות נחשבות כמקום הקובע לחייב במעשרות, אַף עַל פִּי שֶׁגגות אלו הֵם שֶׁל חָצֵר הַחַיָּבֶת, ואף שעברו דרך אותה החצר, כיון שלא הוכנסו לחצר על מנת להישאר בה, אלא על מנת להעלותם אל הגג (ובתנאי שיש בגג ארבע אמות על ארבע אמות, אך בפחות מכך – הרי הגג בטל לחצר, ואם זו חצר החייבת במעשרות, אף גג זה מחייב במעשרות).
בֵּית שַׁעַר הנמצא בפתח החצר, אַכְסַדְרָה – מקום המוקף בשלש מחיצות ומקורה, וּמִרְפֶּסֶת הנמצאת ליד הקומות העליונות, ודרכה עולים ויורדים לקומות אלו, על ידי סולם, הֲרֵי אֵלּוּ כֶּחָצֵר, אִם זו חצר החַיֶּבֶת, חַיָּבִין, וְאִם זו חצר הפְּטוּרָה, פְּטוּרִים:
