משנה ה: הָעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. הָעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי, יִשָּׂרֵף. הַפּוֹשֶׂה בָזֶה וּבָזֶה, יִשָּׂרֵף. הִכְהָה בַתְּחִלָּה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. הִכְהָה בָרִאשׁוֹן, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. הִכְהָה בַשֵּׁנִי, קוֹרְעוֹ וְשׂוֹרֵף מַה שֶּׁקָּרַע. וְצָרִיךְ מַטְלִית. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ מַטְלִית:
משנה ה: כהן הרואה את הנגע שבבגד, ומראהו ירוק חזק או אדום חזק שזהו סימן טומאה, עליו להסגירו שבעת ימים. נגע הָעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן – נשאר בסוף השבוע הראשון של ההסגר כפי שהיה בתחילה, שלא התפשט ולא כהה מראהו, הרי זה יְכַבֵּס את מקום הנגע שבבגד וְיַסְגִּיר אותו לשבעה ימים נוספים. נגע הָעוֹמֵד גם בַּשבוע השֵּׁנִי של ההסגר כפי שהיה, שלא התפשט ולא כהה מראהו (והיינו שלא נחלש חוזק ירקותו או אדמימותו), הרי כל הבגד יִשָּׂרֵף. הַפּוֹשֶׂה – אם התפשט הנגע, בָזֶה וּבָזֶה – בין בסוף שבוע ראשון של הסגר ובין בסוף שבוע שני, הרי זה יִשָּׂרֵף. הִכְהָה בַתְּחִלָּה – אם כשהובא אל הכהן היה במראה ירוק או אדום חזק, וקודם שהסגירו נעשה ירוק או אדום בינוני, שהוא עדיין צבע המטמא בנגעים, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יְכַבֵּס את הנגע, וְיַסְגִּיר לשבעה ימים, וכפי שהיה נוהג אם היה קורה כן אחרי שבעת ימי הסגר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ זָקוּק לוֹ כלל, אלא פוטרו והוא טהור לגמרי. היה צבע הנגע ירוק או אדום חזק, והסגירו הכהן, והִכְהָה בָרִאשׁוֹן – לאחר שבוע של הסגר נעשה צבעו בינוני, ולא חזק כפי שהיה בתחילה, יְכַבֵּס את הנגע, וְיַסְגִּיר שבעה ימים נוספים. ואם לאחר שבוע ראשון של הסגר נשאר הנגע כפי שהיה, והִכְהָה בַשֵּׁנִי – לאחר שהסגירו שבוע שני נעשה בינוני בצבעו, קוֹרְעוֹ לנגע מהבגד, וְשׂוֹרֵף רק את מַה שֶּׁקָּרַע, וְצָרִיךְ לתפור באותו מקום מַטְלִית – חתיכת בד שתכסה את המקום הקרוע, כיון שנאמר לאחר הקריעה (ויקרא יג נז) 'וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד בַּבֶּגֶד', ומשמעות לשון 'עוד' שתחזור הצרעת ותיראה שוב באותו מקום בבגד, ודבר זה יתכן רק על ידי שיתפרו שם חתיכת בד חדשה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לתפור שם מַטְלִית.
