מסכת סנהדרין, פרק ג, משנה ו

משנה ו: כֵּיצַד בּוֹדְקִים אֶת הָעֵדִים, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן (לַחֶדֶר) וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן וּמוֹצִיאִין (אֶת כָּל הָאָדָם) לַחוּץ וּמְשַׁיְּרִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ אֶמוֹר הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לָזֶה. אִם אָמַר הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ מָאתַיִם זוּז. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִים אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַדָּבָר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּב, זַכַּאי. שְׁנַיִם אוֹמְרִים חַיָּב וְאֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי, חַיָּב. אֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּב וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ שְׁנַיִם מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִים:

כֵּיצַד בּוֹדְקִים אֶת הָעֵדִים, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן (לַחֶדֶר), וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן בכך שאומרים להם שעדי שקר בזויים אפילו בעיני שוכריהם, והם עצמם מכנים אותם 'רשעים', וּמוֹצִיאִין (אֶת כָּל הָאָדָם) לַחוּץ, וּמְשַׁיְּרִין אֶת העד הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, וְאוֹמְרִים לוֹ – שואלים אותו, אֶמוֹר, הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לָזֶה. אִם אָמַר 'הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ', או שאמר 'אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ', לֹא אָמַר כְּלוּם, כיון שאין אדם מתחייב על פי הודאת עצמו [אם לא הודה בפני בית דין, או בפני עדים ואמר להם 'אתם עדי'], ואין עד נאמן מפי עד אחר, עַד שֶׁיֹּאמַר 'בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ מָאתַיִם זוּז', והיתה הודאה זו על מנת שיהיו הם עדים בדבר. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת העד הַשֵּׁנִי, וּבוֹדְקִים אוֹתוֹ, אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַדָּבָר. אםפ לאחר הדיון היו שְׁנַיִם אוֹמְרִים זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּב, זַכַּאי. שְׁנַיִם אוֹמְרִים חַיָּב וְאֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי, חַיָּב. אֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּב, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ שְׁנַיִם מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִים, ואף על פי שאם אותו שאמר איני יודע היה אומר בהיפך מדעת הרוב היה בטל במיעוטו, כיון שאמר 'איני יודע' הרי זה כאילו לא ישב איתם כלל, וצריך להוסיף דיינים כדי שיהא זה מושב בית דין של שלשה, ומכריעים על פי הרוב.