מסכת עדיות, פרק ב, משנה ו

משנה ו: שְׁלשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלֹא הוֹדָה לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. הַשּׁוּם וְהַבֹּסֶר וְהַמְּלִילוֹת שֶׁרִסְּקָן מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא יִגְמוֹר:

משנה ו: להבנת המשנה יש להקדים, שאיסור סחיטה בשבת מן התורה הוא רק בזיתים וענבים, אמנם חכמים אסרו לסחוט גם שאר פירות. ועוד גזרו חכמים, שאם היו הזיתים והענבים שלמים בערב שבת, ובשבת עצמה זבו מהם משקים מאליהם, אסורים משקים אלו בשבת, מחשש שמא יבוא האדם לסוחטם ויעבור בכך על איסור תורה, אמנם אם כבר התחיל האדם לרסק את הזיתים והענבים בערב שבת, שבאופן זה גם אם ימשיך לרסקם בשבת לא יעבור על איסור תורה, אלא על איסור דרבנן, לא גזרו חכמים על משקים שזבו מהם מאליהם, אלא הם מותרים. שְׁלשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְלֹא הוֹדָה לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, הַשּׁוּם, וְהַבֹּסֶר – ענבים שלא הבשילו, וְהַמְּלִילוֹת – גרעיני תבואה שלא הבשילה כראוי, שבכל אלו אין איסור תורה בסחיטתם, שֶׁרִסְּקָן מִבְּעוֹד יוֹם – שהתחיל האדם לרסקם בערב שבת, שֶׁרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לֹא יִגְמוֹר – אסור להשאירם תחת כובד המשקל הממשיך לסוחטם בשבת כדי להשתמש במשקים הזבים מהם בשבת, ואילו רבי עקיבא סובר שמותר להשאיר את הכובד על הפירות הללו בשבת, ולהשתמש במשקים הזבים מהם בשבת, וטעמו, כיון שגם אם ירסקם ממש בשבת לא יעבור באיסור תורה, מאחר ואין איסור סחיטה אלא בפירות שלמים, ואילו כאן כבר התחיל ריסוקם בערב שבת. ועוד, שאין איסור סחיטה מהתורה אלא בזיתים וענבים, ולא בפירות אלו, וכיון שכך לא גזרו חכמים איסור באופן שהמשקים זבים מאליהם בשבת.