מסכת עדיות, פרק ד, משנה י 2

המשך משנה י: הַמַּפֶּלֶת לְאוֹר שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין מִן הַקָּרְבָּן, ובֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין.

נאמר בתורה (ויקרא יב ב-ו) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה, וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן". חיוב זה של קרבן הוא בין בלידה של ולד חי, ובין אם הפילה האשה ולד מת. ואם בתוך אותם ימי טהרה הפילה האשה ולד נוסף, צריכה לספור שוב ימי טומאה וטהרה, אך אינה חייבת בקרבן בפני עצמו, אלא מביאה קרבן אחד על הכל. אמנם אם לאחר שהסתיימו ימי הטהרה, והתחייבה בקרבן, הפילה ולד נוסף, הרי היא צריכה להביא קרבן נוסף. המשנה דנה עתה באופן שהפילה האשה בלילה שלאחר מלאת ימי טהרה: הַמַּפֶּלֶת ולד לְאוֹר שְׁמוֹנִים וְאֶחָד מהלידה הראשונה, והיינו לאחר שעברו שמונים הימים שלאחר הלידה הראשונה, ומיום זה והלאה היא יכולה להביא קרבן על הלידה הראשונה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין מִן הַקָּרְבָּן – סוברים שאינה חייבת בקרבן נוסף על הפלה זו, וטעמם, כיון שעל אף שעברו שמונים יום, הרי עתה לילה, ואין מביאים קרבן בלילה, והרי זה כאילו עדיין לא הגיע זמן הקרבת הקרבן, ונפטרת בקרבן אחד על שתי הלידות. ובֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין בקרבן נוסף, כיון שסוף סוף כבר עברו שמונים יום מהלידה הראשונה, ואף שעדיין אינה יכולה להקריב את הקרבן בפועל עד הבוקר, מכל מקום הרי הפלה זו היתה כבר לאחר מלאת ימי טהרה, ואינה נפטרת בקרבן של הלידה הראשונה גם על ההפלה השניה, אלא צריכה להביא על כך קרבן בפני עצמו.