מסכת ערלה, פרק א, משנה ה 1

משנה ה: אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וּבוֹ בְרֵכָה, וְהוּא חָיֶּה מִמֶּנָּה, חָזְרָה הַזְּקֵנָה לִהְיוֹת כַּבְּרֵכָה. הִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְנִפְסְקָה, מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנִּפְסְקָה.

משנה ה: דרך עובדי אדמה ליטול ענף אחד מהאילן הנטוע בקרקע, ולכופפו לתוך עומק הקרקע שלצד האילן, והוא משריש שם ונעשה אילן חדש, וכל זמן שהאילן הישן קיים הרי הוא יונק גם מהאילן הישן וגם מהקרקע, ולאחר שהאילן הישן מת הרי האילן החדש יונק רק מהקרקע. ואם האילן הישן נעקר מהקרקע, הרי הוא עצמו יונק מהאילן החדש המחובר לקרקע. משנתנו דנה בענין אילנות אלו לענין דיני ערלה: אִילָן ישן שֶׁנֶּעֱקַר מחיבורו לקרקע, וּבוֹ בְרֵכָה – אחד הענפים שלו מחובר לקרקע, וְהוּא חָיֶּה מִמֶּנָּה – והאילן הישן יונק מהאילן החדש, חָזְרָה הַזְּקֵנָה לִהְיוֹת כַּבְּרֵכָה – דין האילן הישן כדין האילן החדש, ושניהם נחשבים כאילו רק עתה נטעו באדמה, ומונים להם מעתה שלש שנות ערלה.

הִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה – אם עשה כן כמה פעמים, שנטל ענף מהאילן הישן ונטעו באדמה, ולאחר שצמח האילן החדש נטל ממנו ענף ונטעו באדמה, וכן עשה כמה פעמים זה אחר זה, נמצא שכל האילנות החדשים מחוברים לאילן הישן, ואינם נחשבים כנטיעות חדשות, וְנִפְסְקָה – ונחתך החיבור שבין האילן הישן לבין האילן החדש הראשון, ונמצא שכל האילנות החדשים התנתקו מחיבורם לאילן הישן, מוֹנֶה שנות ערלה לכולם מִשָּׁעָה שֶׁנִּפְסְקָה, שהרי רק מעתה ואילך הם יונקים רק מהקרקע.