מסכת פסחים, פרק י, שיעור 44

הגמרא מביאה דינים נוספים בענין שתיית ארבע כוסות: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אף נָשִׁים חַיָּבוֹת בִּשתיית אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ, שתקנו חכמים בליל פסח, ואף שבדרך כלל נשים פטורות ממצוות עשה התלויות בזמן, ואף מצוה זו הרי מתקיימת רק בליל פסח, כאן תקנו חכמים מצוה זו גם על הנשים, לפי שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס של יציאת מצרים.

דין נוסף: אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן שיעור יין כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפָה, והיינו כוס של ברכת המזון, שיש בו רבע רביעית הלוג של יין חי, כדי שימזגנו במים ויהיה בו שיעור רביעית. שְׁתָאָן חַי – שתה כוסות אלו של יין חי, ללא מזיגת מים כלל, והיה בכל אחת מהן שיעור רביעית, יָצָא יְדֵי חובת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, וְלֹא יָצָא יְדֵי חֵרוּת – לא שתה דרך חירות, ולא קיים את המצוה מן המובחר. שְׁתָאָן בְּבַת אַחַת – שתה את ארבע הכוסות בזו אחר זו, ולא על הסדר שתקנו חכמים בקריאת ההגדה, יָצָא יְדֵי חֵרוּת – הרי זו שתיה טובה שיוצאים בה ידי חובה, אך נחשב הכל כשתיית כוס אחת, וְלֹא יָצָא יְדֵי אַרְבַּע כּוֹסוֹת, וצריך לחזור ולשתות עוד שלש כוסות.

אם היתה הכוס גדולה ביותר, והִשְׁקָה מֵהֶן לְבָנָיו וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ, יָצָא כל אחד מהשותים ידי חובתו. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְהוּא דְּשָׁתֵי רֻבָּא דְּכָסָא – ובתנאי ששתה כל אחד שיעור 'רוב כוס', והיינו רוב רביעית [וכיון שבכוס זו היו כמה וכמה רביעיות, יכולים בני אדם רבים לשתות ממנה ולצאת ידי חובתם].

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ שתקנו חכמים לשתות בליל פסח, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶם [-בכל כוס מהם] כְּדֵי רְבִיעִית, אֶחָד אֲנָשִׁים, וְאֶחָד נָשִׁים, שאף הן היו באותו הנס וחייבות בשתיית ארבע כוסות, וְאֶחָד תִּינוֹקוֹת, כדי לחנכן במצוות. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְכִי מַה תּוֹעֶלֶת לְתִינוֹקוֹת בְּיַיִן, והרי אינם נהנים ושמחים ממנו, וממילא אין זה עבורם דרך חירות. אֶלָּא מְחַלֵּק לָהֶם קְלָיּוֹת [-גרגרי חטה קלויים באש, שהם מתוקים] וֶאֱגוֹזִים, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאֲלוּ 'מה נשתנה', ולא יירדמו.

תַּנְיָא בברייתא, אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה מְחַלֵּק קְלָיּוֹת וֶאֱגוֹזִים בְּעַרְבֵי פְּסָחִים לַתִּינוֹקוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאֲלוּ. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, חוֹטְפִין מַצָּה – נוטלים את הקערה מהשולחן בְּלֵילֵי פְּסָחִים, בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹקוֹת, שלא יאכלו הרבה, כדי שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ, שדרך המאכל להביא את השינה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי עֲקִיבָא, שמִיָּמָיו לֹא אָמַר 'הִגִּיעַ עֵת לַעֲמֹד מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ', חוּץ מִלֵּילֵי פְּסָחִים וְעַרְבֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, והטעם לכך, בלֵילֵי פְּסָחִים היה אומר כן בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹקוֹת, שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ, ולכן היה מזרז את תלמידיו לאכול מוקדם, לפני שיתעייפו הילדים ויירדמו, וְעַרְבֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיַּאֲכִילוּ אֶת בְּנֵיהֶם בזמן ובנחת, ולא יאכלו במהירות ובבהילות מחשש שתשקע השמש, ואם לא יאכלו כל צרכם יבואו בתענית לידי סכנה.

הסוגיא הבאה דנה בענין מצוות שמחת יום טוב: תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, חַיָּב אָדָם לְשַׂמֵּחַ אֶת בֵּיתוֹ [-משפחתו] בָּרֶגֶל – בכל אחד משלשת הרגלים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז יד) 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ', הרי שמצוה על האדם לשמח את כל בני ביתו ברגל. וּבַמֶּה מְשַׂמְּחָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲנָשִׁים [-בניו הגדולים ועבדיו] בָּרָאוּי לָהֶם, וְנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶן. אֲנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶם, היינו בשתיית יַיִן. וְנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶן, בְּמַאי, תָּנֵי רַב יוֹסֵף, בְּבָבֶל יש לשמח את הנשים בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל משמחן בְּבִגְדֵי פִּשְׁתָּן הַמְגֹהָצִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, קִיסְטָא דְּמוּרְיְיסָא – אותה מידה ששמה 'קיסטא', שמוכרים בה 'מורייס' [-ציר של דגים] דַּהֲוַות – שהיתה בְּצִפּוֹרִי, הִיא הֲוַת לוֹגָא לְמִקְדְּשָׁא – היא היתה כשיעור לוג שהיה במקדש, וּבָהּ מְשַׁעֲרִין רְבִיעִית לִשתיית ארבע כוסות בפֶּסַח, שהרי 'רביעית' שאמרו היא רביעית הלוג, והיו מחלקים לוג זה לארבעה חלקים, וכל חלק הוא כשיעור רביעית, הנצרך לכוס אחת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, תְּמַנַיְתָּא קַמַּיְיתָא דַּהֲוַת בִּטְבֶרְיָא – מידה קדומה ששמה 'תְּמַנַיְתָּא', שהיו משתמשים בה בטבריה, הֲוָה יְתֵירָא עַל דָּא – היתה גדולה יותר ממידת תְּמַנַיְתָּא שאנו משתמשים בה עתה, בשיעור רִבְעָא – רביעית, וּבָהּ מְשַׁעֲרִין רְבִיעִית לְפֶסַח, על ידי שממלאים את המידה הישנה במים, ומריקים אותם למידה החדשה, הפחותה בשיעור רביעית, והמים שנותרו במידה הישנה הם שיעור רביעית.