מסכת פרה, פרק א, משנה ד

משנה ד: חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְעוֹלוֹתֵיהֶן, חַטַּאת הַיָּחִיד וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, כְּשֵׁרִין מִיּוֹם שְׁלשִׁים וָהָלְאָה, וְאַף בְּיוֹם שְׁלשִׁים. וְאִם הִקְרִיבוּם בְּיוֹם שְׁמִינִי, כְּשֵׁרִים. נְדָרִים וּנְדָבוֹת, הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, כְּשֵׁרִים מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, וְאַף בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי:

משנה ד: חַטֹּאת הַצִּבּוּר, כגון חטאות ראשי חודשים וימים טובים, שהם קרבנות ציבור, וְעוֹלוֹתֵיהֶן של הציבור, כגון עולות ראשי חודשים וימים טובים, חַטַּאת הַיָּחִיד שמביא העובר על מצוות לא תעשה שיש בזדונה כרת, וַאֲשַׁם נָזִיר, וַאֲשַׁם מְצֹרָע, שכל אלו באים מן הכבשים, והם קרבנות חובה, כְּשֵׁרִין לכתחילה מִיּוֹם שְׁלשִׁים ללידתם וָהָלְאָה, וְאַף בְּיוֹם שְׁלשִׁים עצמו, וזהו למצוה מן המובחר, וּמכל מקום אִם הִקְרִיבוּם כבר בְּיוֹם שְׁמִינִי ללידתם, כְּשֵׁרִים, שנאמר (ויקרא כב כז) 'וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה". נְדָרִים וּנְדָבוֹת, שהם קרבנות רשות, וכן הַבְּכוֹר שנאמר בו בפירוש 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי', וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח שהם דומים לבכור בכך שהם קדשים קלים ושוים לו בנתינת דמים על המזבח, כְּשֵׁרִים לכתחילה מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, וְאַף בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עצמו.