יום רביעי
ח' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

מסכת פרה, פרק ח, משנה ז

משנה ז: כָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, מְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה לְטַמֵּא אֶחָד וְלִפְסֹל אֶחָד, חוּץ מִטְּבוּל יוֹם. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי:

משנה ז: להבנת המשנה יש להקדים, כי כל דבר שהוא ראשון או שני לטומאה, ונגע במשקה, הרי הוא עושה את המשקה ראשון לטומאה, מלבד טבול יום. ועוד יש להקדים, כי כל דבר שהוא ראשון או שני לטומאה, הרי הוא פוסל את התרומה. כָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, והיינו ראשון או שני לטומאה, וכגון ידיו של האדם, שהן שניות לטומאה, הרי זה מְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין הנוגעים בו, לִהְיוֹת תְּחִלָּה – להיות ראשון לטומאה, לְטַמֵּא אֶחָד – לטמא את הנוגע במשקים אלו, שיהיה שני לטומאה, וְלִפְסֹל אֶחָד – לפסול את הנוגע באותו שני לטומאה, שיהא שלישי לטומאה ופסול לתרומה (אך בחולין אין 'שלישי' לטומאה), חוּץ מִטְּבוּל יוֹם, והיינו טמא שטבל ועדיין לא העריב שמשו, שהוא פוסל את התרומה בנגיעתו, אך אינו מטמא את המשקים שיהיו ראשון לטומאה, ואפילו אם היו אלו משקים של תרומה, אינו עושה אותם כ'ראשון' לטומאה, אלא רק פוסלם, כדין שלישי לטומאה. ובאופן שנגע משקה בדבר שהוא שני לטומאה, כגון בידים טמאות, ונעשה המשקה ראשון לטומאה ונגע במאכל וטימאו, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר – כביכול אומר המאכל למשקה, מְטַמְּאֶיךָ – הדבר שטימא אותך, שהיה שני לטומאה, לֹא טִמְּאוּנִי, שהרי אין שני עושה שלישי בחולין, וְאַתָּה, שנגעת במאכל ונעשית ראשון לטומאה, טִמֵּאתָנִי, להיעשות שני לטומאה.

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".

(ויקרא רבה)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?