מסכת שבועות, פרק ג, משנה ג

משנה ג: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה וְשָׁתָה מַשְׁקִין הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן וְשֶׁמֶן ודְבַשׁ וְשָׁתָה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת:

משנה ג: אמר האדם 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה', וְשָׁתָה מַשְׁקִין הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אבל אם היה חבירו מפציר בו שיבוא וישתה עמו יין ושמן ודבש, ואמר 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן וְשֶׁמֶן ודְבַשׁ', הרי פירוט מיני המשקין מיותר, כיון שהיה יכול לומר רק 'שבועה שלא אשתה עמך', וכיון שפירט את המשקים מפרשים שכוונתו היתה להשבע על כל מין ומין בפני עצמו, ולכן אם עבר וְשָׁתָה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת.