מסכת שביעית, פרק ח, משנה ג
משנה ג: אֵין מוֹכְרִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לֹא בְמִדָּה, וְלֹא בְמִשְׁקָל, וְלֹא בְמִנְיָן, וְלֹא תְאֵנִים בְּמִנְיָן, וְלֹא יָרָק בְּמִשְׁקָל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף לֹא אֲגֻדּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגֹד בַּבַּיִת, אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק, כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב:
משנה ג: אף באופן שמותר למכור פירות שביעית, והיינו כשלקט לצורך עצמו ונשארו לו מעט פירות, מכל מקום אֵין מוֹכְרִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לֹא בְמִדָּה, וְלֹא בְמִשְׁקָל, וְלֹא בְמִנְיָן, כדי שימכרו הפירות בזול, ויהיה היכר שהם של שביעית, וְלֹא תְאֵנִים בְּמִנְיָן, וְלֹא יָרָק בְּמִשְׁקָל, אף שזהו שינוי מהדרך הרגילה, מכל מקום הדבר אסור. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף לֹא ימכור את הירק כשהוא אגוד באֲגֻדּוֹת, ואף ללא מנין, כדי שיהיה שינוי בדרך מכירתו משאר שנים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגֹד בַּבַּיִת, אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק, כלומר, ירק שדרך בני אדם לאגוד גם כשהם לוקחים אותו לביתם, שאז אין האיגוד נעשה בדרך סחורה, מותר לאוגדו גם כדי למוכרו בשוק, כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב:
