מסכת תמיד, פרק ג, משנה ד

משנה ד: נִכְנְסוּ לְלִשְׁכַּת הַכֵּלִים, וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם תִּשְׁעִים וּשְׁלשָׁה כְלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבֻקָר מִבָּעֶרֶב, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת:

משנה ד: נִכְנְסוּ הכהנים לְלִשְׁכַּת הַכֵּלִים, וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם תִּשְׁעִים וּשְׁלשָׁה כְלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב הנצרכים לעבודת היום. הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד מים סמוך לשחיטתו בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, כדי שיהיה קל להפשיט את עורו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבֻקָר – בדוק ממומים מִבָּעֶרֶב, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ שוב קודם שחיטתו, לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת, שמא נפל בו מום בלילה.